חג'ג' נ' ת"ז 037702981

החלטה

1. בהתאם למינוח שנקטתי, לשם נוחות, בפסק הדין מיום 10.12.12, ייקרא מר ליאור חג'ג': "הלקוח", ומר חנן לוי ייקרא: "הספק".

2. התנהלותו של הלקוח בהליך דנן היתה בלתי ראוייה מלכתחילה, כאשר בניגוד להסכמה שהושגה, בדיון ביום 25.3.12 בסעד הזמני שביקש, לא פרע הלקוח לספק את השיק המעותד שמסר כנגד החזרת רכבו לרשותו, כפי שהוסכם בין הצדדים באותו דיון.

לאחר מכן הפסיק הלקוח את ייצוגו על ידי בא-כוחו, עו"ד היקרי.

עו"ד היקרי מסר לביהמ"ש את כתובת הלקוח, כפי שנמסרה לו: רח' עולי הגרדום 6, נתניה, ולכתובת זו נשלחו החלטות ביהמ"ש מיום 17.7.12 ומיום 22.10.12, אשר הלקוח לא הגיב עליהן ולא ביצע את שהוטל עליו בהן.

3.על פי תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: התקנות), כל עוד לא הודיע בעל דין בכתב לביהמ"ש על שינוי במענו, "יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי".

הלקוח ידע כי מסר לעו"ד היקרי את כתובתו ברח' עולי הגרדום 6. על כן, ככל ששונתה כתובתו, לאחר שהופסק הייצוג על ידי עו"ד היקרי, היה זה מחובתו של הלקוח להודיע לביהמ"ש את כתובתו העדכנית, וכל עוד לא הודיע על כך, מחייבת הכתובת שמסר לבא-כוחו.

למותר לומר כי הפסקת הייצוג על ידי עורך דין אינה משחררת את בעל הדין מקיום החובות הדיוניות שמוטלות עליו, על מנת שההליך לא ישתבש ועל מנת שלא ייגרמו בזבוז זמן והוצאות לצד שכנגד.

4.משלא הגיש הלקוח תצהיר עדות ראשית בתביעתו, בעוד שהספק הגיש את תצהיר העדות הראשית מטעמו; ומשלא הגיש הלקוח כתב הגנה בתביעה הקטנה שהגיש כנגדו הספק, אשר אוחדה בהסכמה עם תביעתו של הלקוח; ולא עשה כן גם לאחר האורכה הנוספת, וההתראה, שניתנו בהחלטה מיום 22.10.12, ניתן כנגדו - ביום 10.12.12 - פסק דין בשתי התביעות שאוחדו (להלן: פסק הדין), שאותו מבקש כעת הלקוח לבטל (פסק הדין בתביעה הקטנה ניתן גם כנגד אשתו של הלקוח, שנתבעה בתביעה זו יחד עמו).

5.הלקוח טוען כי כתובתו העדכנית לא היתה ברח' עולי הגרדום 6, נתניה, אלא בבית אחותו, גב' לימור דרעי, ברח' הרב קוק 61, נתניה.

טענה זו אינה יכולה לעמוד ללקוח, משלא קיים את חובתו, על פי תקנה 480 לתקנות, להודיע לביהמ"ש בכתב על שינוי כתובתו.

יתרה מכך, טענה זו של הלקוח אינה מתיישבת עם אישור המסירה של כתב בי-דין, מיום 20.7.12 (נספח 1 לתגובתו של ב"כ הספק לבקשה לביטול פסק הדין). אישור מסירה זה נחזה כחתום בידי הלקוח, והמסירה בוצעה ברח' עולי הגרדום 6, נתניה.

6.ביום 11.3.13 פתח הספק הליך הוצאה לפועל לשם ביצוע פסק הדין, ואזהרת ההוצל"פ נמסרה ללקוח.

בתגובתו לבקשה לביטול פסק הדין כותב ב"כ הספק, כי ימים ספורים לאחר מכן, היינו: עוד במרס 2013, פנתה אחותו של הלקוח אל הספק, אל בא-כוחו ואל אביו, בבקשה לפרוס לאחיה, הלקוח, את חובו בתיק ההוצל"פ, אך לא הושגה הסכמה בעניין פריסת החוב.

לפיכך, טוען ב"כ הספק, ידע הלקוח על פסק הדין לפחות בחודש מרס 2013.

7.ביום 24.4.13 בוצעה, במסגרת הליך ההוצל"פ, פעולה של עיקול ברישום של מיטלטלין.

ביום 16.5.13 הגיש הלקוח את בקשתו דנן לביטול פסק הדין.

8.הלקוח טוען בבקשתו כי רק כשבוע לפני הגשתה נודע לו במקרה על פסק הדין, אך דברים אלה אינם מתיישבים עם האמור בסעיפים 5 - 7 לעיל.

מתגובתו של ב"כ הספק לבקשה הושמט בטעות תצהירו של הספק, לתמיכה בדבריו אודות פנייתה של אחות-הלקוח אליו, אל אביו ואל ב"כ, בבקשה לפרוס את חובו של הלקוח בתיק ההוצל"פ.

תצהיר זה הומצא לביהמ"ש, על פי החלטתי מיום 16.7.13 (זאת, שלא כאמור בתגובתו של הלקוח, מיום 3.10.13).